ראשית-כל, חשוב שנבין משהו: כלב הוא מטבעו בעל-חיים שיעדיף את הטריטוריה הקרובה שלו נקייה וישאף ללא קשר לציפיות שלנו ממנו, לעשות את צרכיו באיזור המרוחק ממנו ככל האפשר.

ברוב המקרים, אנחנו לא צריכים ללמד אותו את "התורה" של עשיית צרכים מחוץ לטריטוריה שלו מאפס, אלא רק לעזור לו להגיע לזה. 

בדר"כ, מי שיתקשו יותר בעשיית צרכים מחוץ לטריטוריה, קרי, מחוץ לבית, הם כמובן הגורים, שבאופן טבעי קשה להם להתאפק זמן ממושך לעומת הכלבים הבוגרים.

 

אז מה עלינו לעשות?

 

טריטוריה מצומצמת - בראש ובראשונה להגדיר לגור טריטוריה משלו בבית ולתחם אותה. כלוב אילוף או גדר גורים, בהם ישהה רוב הזמן ובהם תהיה לו כרית/שמיכה נוחה לישון עליה ובנוסף אפשר גם צעצוע שהוא אוהב.

ככל שהטריטוריה שלו תהיה מצומצמת ומתאימה לגודלו, כך יהיה קל לו יותר ללמוד להתאפק.

 

הוצאות לטיולים לעתים תכופות - בכפוף לצמצום הטריטוריה שלו, בחודשים הראשונים לחייו יהיה קשה לו להתאפק לאורך זמן ויהיה עלינו להוציא אותו לטובת צרכים בערך כל שעתיים או שלוש לכל היותר.

 

חיזוקים חיוביים - בכל פעם שהגור שלנו עושה צרכים בחוץ, פיפי וקקי כאחד, עלינו לגרום לו להבין שזו פעולה חיובית ולעודד אותו, ע"י חטיף, מילות עידוד בטון חיובי, או ליטוף. מומלץ לחזור על המילים "יופי קקי/פיפי (בהתאם כמובן למה שהוא עושה באותו רגע)" בטון חיובי ונלהב בכל אחת מהפעמים בחודשים אלה ובכך לעזור לו לקשר בין עשיית הצרכים לציפיות שלנו ממנו.

 

*במקרי עשיית צרכים מגמתית של כלבים בוגרים בבית, הרי שמדובר בבעיות התנהגות פרטניות ושונות, או בעיות רפואיות. ראשית, כדאי לפנות ל-וטרינר שישלול או יאשר בעיה רפואית. במידה ונשללה בעיה רפואית, יש לפנות למאלף ולבדוק יחד איתו ממה נובע העניין.