גורמים לחרדת נטישה:

 

- שהייה ממושכת של הכלב בצמוד לבעליו (לדוגמה: אדם שנמצא בחופש לפרק זמן ארוך יחסית וכתוצאה מכך נמצא שעות רבות עם כלבו).

 

- מתן תשומת-לב ו"פינוקים" יתר על המידה. 

 

- שינה עם הכלב בחדר או גרוע מכך, במיטה.

 

טיפול:

 

- שינויי שגרה.

כלבים שסובלים מחרדת נטישה, בדר"כ מגיעים לשיאה כשאנחנו יוצאים לזמן ממושך. (עבודה, סידורים ארוכים וכו').
לפני כל יציאה לעבודה למשל, לרוב, אנחנו עושים פעולות קבועות שהן למעשה "טקס" שהכלב רואה, מבין מה עתיד לבוא אחריו ומשם הדרך להיסטריה קלה ובטוחה. 

אנחנו צריכים לנסות לשבש את השגרה הזו עבור הכלב. לתרגל טקסים מזוייפים כאלה בזמנים שונים בהם אנחנו בבית ולא יוצאים לעבודה. למעשה לביים את סדר הפעולות שאנחנו חוזרים עליו מדי בוקר/ערב. למשל, לקחת את התיק, לצאת מהבית ולחזור אחרי דקה-שתיים לכל היותר. לחזור על הפעולה מס' לא מבוטל של פעמים ביום ובכך לבלבל את הכלב ולגרום לו להבין שבכל פעם בה אנחנו יוצאים, אנחנו גם חוזרים אחרי זמן קצר. אחרי שנתרגל זאת פעמים רבות,

הוא יזהה שאנחנו חוזרים הביתה דווקא כשהוא לא מיילל וזועק וימצא שהדרך הזו היא הנכונה.

 

- "מחבואים".

לא חייבים תמיד לצאת מהבית, לפעמים מספיק ש"נעלמים" לכלב לחדרים אחרים בבית, כאלה בהם הוא לא יכול לראות אותנו. כך אנחנו בעצם מביאים אותו להתרגל לעובדה שאנחנו לא תמיד צמודים אליו ובכך אנחנו מפחיתים משמעותית את התלות.

 

- הפחתת תשומת הלב והיחס.

חטאם של המון בעלי כלבים. הרי מי מאיתנו לא מרגיש צורך תמידי לפשפש ולפנק את הכלב שלו? אבל בשונה ממה שאנחנו חושבים, זה אחד הגורמים המשמעותיים בפיתוח והגברת התלות וחרדת הנטישה של הכלבים שלנו. כלב שסובל מחרדת נטישה אמנם דורש הרבה יותר יחס, אבל צריך בפועל הרבה פחות ממנו. הפחתת היחס תבוא לידי ביטוי כשאנחנו חוזרים הביתה. למרות הקושי, מומלץ להתעלם לגמרי בדקות הראשונות ולא להעצים את הסיטואציה. 

גם במהלך היום, בבית, לא לאפשר לו להצמד אלינו ולהיות הצל שלנו, לא לאפשר לו לקפוץ עלינו או לשבת איתנו על הספה.

 

- כלוב אילוף/תיחום.

בעלי כלבים רבים נוטים להרתע מהרעיון, אבל כדאי להבין שכלוב משמש מקום מוגן עבור הכלב. כשם שכלבים במקורם היו זקוקים למאורה מוגנת ובטוחה בזמן שמנהיג הלהקה לא נמצא, כך גם כאן. 

גם כשאנחנו נמצאים בבית, מוטב לנו להרגיל את הכלב שלנו למקום ייעודי שהוא רק שלו. הכלוב הוא כלל לא עונש, אלא מקום מבטחו. כדי להרגיל אותו אליו תחילה, נכניס לשם צעצועים וחטיפים שהוא אוהב. נרגיל אותו לאכול בכלוב ונרפד את הכלוב בשמיכה/מיטה וכך נהפוך אותו למקום נוח עבורו.

הכלוב יכול להיות סגור תחילה ולהשאר פתוח עם הזמן כשהכלב כבר מתרגל אליו, רואה בו את מקום מבטחו ובוחר באופן עצמאי להכנס אליו ולשהות בו.

 

- פריקת אנרגיות.

פעילות פיזית/מנטלית לפני שאנחנו יוצאים לעבודה/לסידורים. למשל: טיולים ארוכים, משחקים עם כדור, חבל או כל צעצוע אחר שהכלב אוהב, משחקי חשיבה והרחה באמצעות חטיפים שהוא מאוד אוהב. 

 

עידן לוי.

 

*הכתוב מוגש כחומר עזר, אולם לא מהווה תחליף להתייעצות עם מאלף.